חומר לימודי מכונה ניידת - כלי צ.מ.ה


 
דרישת החוק: תחילה 22/06/10
 

מבוא: היתר הפעלה לציוד מכני הנדסי
1. בתאריך 17.8.05 נכנסו לתוקפם תקנות תעבורה (179, 180, 181, 182). תקנות אלו קבעו קריטריונים לנהיגה והפעלת מכונות ניידות. התקנות קבעו שחובה להחזיק ברישיון נהיגה בהתאמה למשקל המכונה הניידת האופנית ופטרו מדרישה זו את המכונות הניידות הזחליות והגליליות.
 
הבסיס החוקי

הגדרת רכב: רכב הנע בכוח מכני או הנגרר על ידי רכב או על ידי בהמה, וכן מכונה או מיתקן הנעים או הנגררים כאמור, לרבות אופניים ותלת אופניים, ולמעט רכב ששר התחבורה פטר אותו בצו מהוראות פקודה זו כולן או מקצתן.

הגדרת רכב מנועי: רכב המונעבכוח מכני מכל צורה שהיא, ולרבות תלת אופנוע ואופנוע עם רכב צדי עם גרור או בלעדיהם, ולמעט רכב הנגרר על ידי רכב מנועי.

סעיף 10 (א) לפקודה: לא ינהג אדם רכב מנועי אלא אם הוא בעל רישיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג שניתן על פי פקודה זו ולא ינהג אדם אלא בהתאם לתנאי הרישיון זולת אם פוטר מחובת רישיון נהיגה ובמידה שפוטר.

הגדרת מכונה ניידת: רכב מנועי שלפי מבנהו מיועד לביצוע עבודות ואינו מיועד לגרירה.
 
תקנה 39 (א) ט: לא ינהג אדם מכונה ניידת אופנית, אלא אם קיבל הדרכה לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי, ומאת גוף שאישרה הרשות לכך, וניתן לו היתר מאת ״רשות הרישוי לנהוג מכונה ניידת כאמור (אופנית וגם זחלית). 
 
תמצית התקנות

תקנה 179 .

רישיון נהיגה דרגה 1 הינו רישיון לנהוג במספר כלים:


  • בטרקטור למעט טרקטור משא, גם אם צמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 10,000 ק״ג, אם נתקיימו בו התנאים האמורים בתקנה 189 (א).
  • למעט מלגזה ובבימה מתרוממת ניידת. לעניין זה ״בימה מתרוממת ניידת״ הינה מיתקן הרמה נייד המיועד להרים אנשים מתוך משטח עבודה כהגדרתו בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה) התשמ״ח 1988, לעמדת עבודה בגובה, שהכניסה והיציאה ממנו אפשריים במצבו התחתון בלבד.
  • במלגזה מחייב היתר מאת רשות הרישוי.
  • בטרקטורון.
  • ברכב שטח.
  • בטרקטור משא, ובלבד שלא ינהג בכביש אלא לשם חצייתו או כאשר הנסיעה שבתחום מושב או קיבוץ (על פי התקנות).
  
תקנה 180 (א)

רישיון נהיגה דרגה Bהינו רישיון לנהוג:

  • ברכב בו ״מקומות הישיבה בו לא יעלה על 8 למעט הנהג״, ולמעט מונית, רכב סיור, ואוטובוס ציבורי (מותר אוטובוס זעיר פרטי ועד 8 נוסעים לא כולל הנהג).
  • במקום ״בתקנה 179״ יבוא ״בתקנה 179 (2) עד(5).
  • באמבולנס, ברכב לכיבוי שריפות, ברכב חילוץ, וברכב אחר שאישרה רשות הרישוי כרכב ביטחון, ובלבד שלבעל הרישיון ניתן היתר כאמור בתקנה 190 (2).
  • בטרקטור משא (רשאי לנוע בכל דרך למעט דרך מהירה)
  • ברכב מנועי עם אביזרים מיוחדים אשר צוין ברישיון הרכב שלו כי הוא רכב רפואי מיוחד שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק״ג, ומספר הנוסעים בו, מלבד הנהג אינו עולה 8 נוסעים.
  • ברכב שצוין ברישיונו כרכב להוראת נהיגה, שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק״ג שמותקנים בו אביזרים מיוחדים שאושרו על ידי המוסד לביטוח לאומי, ובלבד שלא ינהג אלא מורה מוסמך.
*** בעל רישיון נהיגה לפי תקנה זו. רשאי לנהוג ברכב כאמור בתקנת משנה (א)(1), גם אם צמוד לרכב  גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 1,500 ק״ג.
 
 תקנה 181

רישיון נהיגה דרגה C1הינו רישיון לנהוג ב:

  • ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה שמשקלו הכולל המותר לפי רישיונו, עולה על 3,500 ק"ג ק״ג אך אינו עולה על 12,000 ק״ג, גם אם צמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק״ג.
  • ברכב כאמור בתקנה 180 (א)(1) עד(2).
  • ברכב כאמור בתקנה 180 (א)(3) שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק״ג ושניתן לבעל הרישיון היתר כאמור בתקנה 190 (3) על פי התנאים האמורים בה.
  • במלגזה. (רק בהיתר מאת רשות הרישוי).
*** מי שהיה בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 179 כנוסחה ערב תחילת תקנות התעבורה (תיקון מספר 3), תשס״ה 2005 (להלן - התקנות המתקנות) יהיה רשאי לנהוג כאמור בתקנה זו גם אם מספר הנוסעים בו אינו עולה על אחד עשר, לא כולל הנוהג ברכב.
 
תקנה 182

רישיון נהיגה דרגה Cהינו רישיון לנהוג:

  • ברכב כאמור בתקנה 181.
  • ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר עולה על 12,000 ק״ג.
תקנה 39 א (ט) לא תחול על מי שהיה בידו רישיון נהיגה לפי תקנה 182 ערב יום התחילה, זאת אומרת בין התאריכים 22/06/2010 ועד 22/06/2012.
  
 
חוק רישום ציוד הנדסי (תש"ד - 1957)

בחוק זה, ״ציוד״ הכוונה היא למכונה המיועדת או המשמשת לבנייה הנדסית לעבודות ציבוריות, לעבודות קרקע, לחציבה, להרמה, להעמסה או לפריקה, לרבות טרקטור, הכל כפי שנקבע בתקנות לרבות ציוד עזר לאלה ואביזריהם.
 
הוראת המעבר :
מי שערב יום התחילה היה בעל רישיון נהיגה לפי תקנות 179 עד 181 לתקנות העיקריות, רשאי להמשיך להפעיל מכונה ניידת במשך שנתיים מיום התחילה (כאמור לפני 2010 - 06 - 22) אף אם לא קיבל את ההדרכה האמורה בתקנות 39 א(ט) לתקנות העיקריות, כנוסחה בתקנה 1 לתקנות אלה.
 
פקודת הבטיחות בעבודה
כללי:
פקודת הבטיחות בעבודה הינה חוק טכני שירשנו מתקופה המנדט הבריטי. החוק עוסק בבטיחות, גהות ורווחת העובדים. החוק מפרט את הדרישות מהמעסיק לגבי בריאות, ניקיון, צפיפות, אוורור, נוחיות, השגחה רפואית, עזרה ראשונה, מי שתייה, ומלתחות לעובדים. כמו כן קובעת הפקודה דרישת מינימום ממכונות שונות ותהליכי עבודה.
בין היתר, מוגדרת בפקודה תדירות הבדיקה התקופתית של אביזרי הרמה (בסימן "ו״) ומתקני הרמה (בסימן "ז״).
סימן ו'-  אביזרי הרמה, יש לבצע בדיקה כל שישה חודשים : כבלים, שרשרות, רצועות מענבים, סגירים, אונקלים, טבעות, קורות, מלקחיים, כלי  קיבול, סל להרמת אדם.
  
סימן ז'- מכונות הרמה, יש לבצע בדיקה כל 14 חודשים : עגורן נייד, עגורן גשר, עגורן שער, עגורן להעמסה עצמית, מנופים שונים, מלגזות,כננת, גלגלת, משטח מתרומם, במות עבודה, ועוד.
 
הגדרות בודק מוסמך
מהנדס מכונות שהוסמך על ידי מפקח עבודה ראשי, לבצע בדיקות תקופתיות לציוד הדרוש בדיקה. בסמכותו להוציא תסקירים עם פרוט הליקויים ו/או כושר של המתקן.
תסקיר בטיחותי:
דו"ח בדיקה המסכם את תוצאות הבחינה שמבצע בודק מוסמך בו קיים תאור של המתקן, מספר מזהה ונתונים טכניים כולל עומס עבודה בטוח של המתקן. בתסקיר מפרט הבודק את הליקויים שנמצאו והתיקונים הדרושים.
הפצת תסקירים
על הבודק המוסמך להעביר את התסקיר תוך 44 ימים למספר בעלי תפקידים:

  1. בעל הכלי (תופש המפעל).
  2. מפקח עבודה אזורי.
  3. עותק שלישי יישאר בידי הבודק המוסמך.
 
סימון ז'- מכונת הרמה הגדרה:

מכונת הרמה זהו התקן הרמה, לרבות עגורן, מחפר עגורן, מחדיר כלונסאות, כננת, מלגזה, גלגלת כבלים, וכל מכונה אחרת היכולה באמצעות אביזר הרמה, להרים עומס, להורידו או להחזיקו תלוי.
  
עומס יתר: לא תוטען מכונת הרמה במטען שמשקלו עולה על עומס העבודה הבטוח, כפי שסומן או נרשם, אלא לצורך ניסוי בלבד.
 
נוהל הגשת בקשה להשתתפות בקורס מפעילי צמ"ה במשרד הרישוי:

  • על המבקש להיות בעל רישיון נהיגה לטרקטור בתוקף בעל וותק של חצי שנה לפחות, או בעל רישיון נהיגה לרכב פרטי דרגה B.
  • גיל המבקש לא יופחת מ17 שנים.
  • על המבקש להמציא טופס רש״ל 18 חתום על ידי רופא משפחה ועל ידי רופא עיניים או אופטומטריסט. כושר ראייה לא יופחת מ - 6/12 בשתי העניים ושדה ראייה לא יופחת מ - 140 מעלות.
  • טופס רש״ל 18 יהיה תחום על ידי בודקת מסמכים במשרד הרישוי (לעניין כשירות
רפואית) על פי תקנה 222 לתקנות התעבורה.
 
*** על גבי טופס-רש"ל 18 תציין בודקת המסמכים, בכתב יד "רשאי להשתתף בקורס מפעילי צמ״ה. יוחתם בחותמת אליפסה רשות הרישוי.
 
בטיחות

אחד הפירושים למושג בטיחות הוא מכלול של אמצעים שנועדו למנוע אירוע של פגיעות בגוף או פגיעות ברכוש. הכוונה למניעת התרחשות של אירוע וזאת בכל האמצעים. מהימנעות מביצוע פעולה מסוימת, דרך קביעת שיטות עבודה או ביצוע בהתאם של התקנת מיגון ועוד.
  
בטיחות הינה מצב או פעולה ללא תאונה, עבודה מתוכננת במחשבה תחילה ובמינימום סיכונים. בטיחות זו צורת חשיבה ודרך חיים על פי ההיגיון, אשר מטרתו מניעת תאונה.

מה היא תאונה?
תאונה הינה אירוע או שרשרת אירועים המתרחשים במהירות ובאופן בלתי צפוי, כתוצאה ממצב מסוכן או פעולה מסוכנת, המסתיימת בחבלה גופנית או נזק לרכוש או שניהם יחד.

מה היא תאונת עבודה?
תאונת עבודה זו תאונה העלולה להתרחש כאשר מתהווה כשל באחד או יותר משלושה מצבים המעורבים בעבודה : אדם,  ציוד,  סביבה,
למעט תאונה או מקרה מסוכן, תאונת עבודה נתפשת בחומרה כאילו מדובר בתאונה.
תאונת עבודה זהו מצב המחייב דיווח למפקח או לממונה.

מה הוא מצב מסוכן?
מצב מסוכן הינו מצב העלול להביא לתאונה והקשור בגורם המכני.

מה היא פעולה מסוכנת?
פעולה מסוכנת הינהזה פעולה או מחדל העלולים להביא לתאונה, והקשורים בגורם האנושי.

זכור! המפעיל הטוב ביותר הוא המפעיל הזהיר ביותר.

ניתן למנוע את רוב התאונות על ידי הישמעות לכללי הזהירות הבסיסיים, ועל ידי שמירה על ערנות מלאה בשעת הפעלת הציוד המכני הכבד. לכן יש לפעול על פי כל החוקים והתקנות.
הגורם האנושי הוא הגורם הדומיננטי במניעת תאונות, כלומר יכולת האדם להגיב נכון לשינויים ולהפרעות בסביבה, תוך מודעות לסכנה, זיהוי מקור הסכנה מוקדם, או תגובה נכונה ומאמץ לסילוקה של הסכנה- הם אלו שלרוב ימנעו תאונות.

מסקנה:לחץ שלילי על העובד מקטין את ערנותו לסיכונים, דבר הגורם להתנהגות לא בטיחותית של העובד, ולבסוף עלול לגרום לתאונה.
 
כללי בטיחות בהפעלת צ.מ.ה הוראות כלליות

בטיחות בעבודה - תפקידה להבטיח עבודה תקינה, ללא הפרעות הנגרמות כתוצאה ממפגעים או נזקים.
גם מפגעי טבע גורמים במקרים לא מעטים לתקלות חמורות : כפור, גשם, סופות חול ועוד. אולם את מפגעים אלו ניתן במרבית המקרים לחזות מראש ולנקוט באמצעים מתאימים למניעה או לפחות להקטנת הנזקים. (מקרה שכיח בחורף- כיסוי המפלט למניעת חדירת מים).
התוצאות הן הפרעות בעבודה ולפעמים אף שיתוק זמני או סופי ומכאן נזקים והפסדים כספיים, ואף חמור מכך, יכולות להיות פגיעות באדם ומכאן סבל אנושי רב שכמובן לא ניתן למדדו בכסף.
האדם הוא לצערנו, הגורם העיקרי למרבית התאונות.
"התאונות אינן קורות, הן נגרמות"

להלן סוגי תאונות על לפי חומרתן :

  1. תאונות עבודה, העלולות לגרום למות אדם או במקרה הקל לנכות גבוהה.
  2. תאונות קלות יותר, העלולות לגרום לפציעות, אובדן כושר, במקרים קלים יותר הפסד ימי עבודה.
  3. תאונות, הגורמות פגיעות ונזקים ברכוש.
הסיבות לתאונות הן רבות:
  • חוסר תשומת לב.
  • פזיזות וחוסר חשיבה.
  • חוסר ידע וניסיון.
  • אדישות, זלזול ורשלנות.
  • התחזות או יהירות- לעשות רושם.
  • פעילות זדונית מכוונת.
 
שים לב כי דווקא אותן הסיבות הנראות כ״קלות״, הן הגורמות למרבית התאונות.
הבטיחות מטרתה לחזות מראש את האפשרויות השונות והגורמים המביאים לתאונות ולפעול למניעתם וסילוקם המוקדם.

חובת מודעות לביצוע פעולה מונעת, פעולה מונעת ניתן לבצע בדרכים רבות :

  • חינוך לערנות,סדר ויחס אחראי.
  • החדרת התודעה לבטיחות.
  • הקניית הרגלים להימנעות מסיכונים מיותרים.
  • לימוד מתמיד של הנושא על ידי הפקת לקחים ממקרים שאירעו או כמעט אירעו.
  • מנגנון פיקוח ומעקב יעיל.
 
תוצאת הבטיחות

הבטיחות הינה אמצעי עזר למניעת תאונות, אך לצערנו ניתן להשתמש בה בדרך שלילית- כדי להסיר את האחריות לתוצאות תאונה מגורמים אחראיים וממונים וזאת על מנת להטילה על העובד עצמו. לכן חייבות להיות הוראות הבטיחות ענייניות וניתנות לביצוע, הן מחויבות עדכון מתמיד מתוך כוונה לכיסוי כל שטחי הפעילות. זוהי בעיית הממונים בבטיחות. לעומת זאת חייב העובד להיות אחראי בעצמו על הבטיחות, בטיחות בסובבים אותו, ובטיחות הרכוש
המופקד בידיו ושאיתו הוא בה במגע, לכן חייב העובד לדעת את הוראות הבטיחות ולנהוג על פיהן.
כללי הבטיחות הן חלק בלתי נפרד מהידע והניסיון שאדם רוכש לו בפעילותו ולכן גם חלק בלתי נפרד מהתמחותו המקצועית ומיומנותו בשטח המקצועי.
 
להלן כללי הבטיחות

  • לשמירה על העובד עצמו.         
  • לשמירה על הרכוש המופקד בידו.
  • לשמירה על הסביבה על החי והצומח.
כל סעיף בכללי הבטיחות נוגע לאחד, או שניים או לכל שלושת הסעיפים המפורטים לעיל.
 
צ.מ.ה והסכנות הכרוכות בו:

  • כלים כבדים בעלי עוצמה רבה וגוף מסורבל, עלולים לגרום לתאונות לפעמים מבלי שהמפעיל ירגיש בדבר ולכן עליו להיזהר.
  • יש לדווח מיד על כל פגיעה ולעזור לנפגעים.
התקני בטיחות בציוד מכני הנדסי :
  • דאג לשלמותם של חלקי הכלי: ידיות, פחים, דוושות, דלתות, ושמשות.
  • חספס את הפחים המיועדים לדריכה עליהם או, הליכה עליהם.
  • דאג למראות נקיות בכלים הנוסעים על הכביש או בכלים המתמרנים אחורה.
  • דאג לתאורה ואביזריה.
  • דאג למכשירי איתות כגון: מהבהבים, משולש אזהרה, פנס איתות, פנס צד נייד ומנורות רזרביות.
  • דאג לתקינות מגבי השמשות.
  • התקן גג בטיחות - לפי החוק.
  • דאג למכשירי כיבוי אש
 
ציוד מגו אישי

  • כובע מגן.
  • משקפי אבק ומשקפי סינור.
  • אוזניות נגד רעש.
  • בגדי עבודה ונעלי בטיחות.
  • ציוד עזרה ראשונה.
 
סיכונים בעבודה עם ציוד מכני כבד :

בעבודות עפר ובמגוון סוגי העבודות יש לא מעט סיכונים למפעיל, לעובדים ולעובדים בסביבת העבודה. כמו כן ישנם סיכונים הקשורים בציוד לא תקין, ובמיומנות המפעילים (אם המפעיל מיומן או לא) וכן סיכונים הנובעים מלחצי הקבלנים להספק עבודה גדול יותר, עמידה בלוח הזמנים ועוד.
מצב מסוכן:מצב מסוכן הוא מטבע הדברים נוהל נוגד בטיחות, יוצר סיכון חמור ומיותר, חשיפה לפגיעות קטלניות הכוללת לעיתים גם מקרה מוות, נזק לציוד ולסביבה.
 
הרחבת תחום העבודה של הציוד הכבד מעבר ליכולתו:

רוב קבלני הבניין מספרים סיפורי אימה על ״כמה היה טוב אילו הדחפור או המחפר היו יכולים להגיע עוד מטר לעומק או עוד מטר למרחק״ מצבים בהם כלי החפירה נדרשים להעמיק קצת מעבר למפורט במפרט הטכני של הציוד.
יש לזכור כי זו דרישת קבלני הבניין וזו אינה עומדת בהתאם לפקודה.
במקום להזמין ציוד גדול ומתאים יותר הם מנסים ל"הסתדר" על ידי משא כבד יותר, או על ידי הארכת הזרוע מעבר למותר- וזו כמובן הזמנה לתאונה.
 
סיכונים פיזיים

קיימים סיכונים פיזיים נוספים כמו קווי חשמל עיליים או נזק בצנרת המים או חשמל תת - קרקעי, שגם אליהם צריך להתייחס ולנקוט באמצעי הזהירות הנדרשים. אחד הסיכונים מהם לרוב מתעלמים הוא פיצוץ או שבירה של צינורות תת קרקעיים במיוחד כאשר מדובר בצינורות של ״גז״ בישול, או פגיעה בקווי מתח תת קרקעיים.
בשל סיבות אלו המפעיל צריך להיות בעל יכולת לקרוא היטב ולהבין את התוכניות הכתובות, להעריך את השטח ולבצע את עבודתו תוך מתן תשומת הלב הדרושה.
 
 
באופן מעשי קשה לדעת את כל הסיכונים הפוטנציאליים הקיימים בכל מצב ,לכן, הכישרון לחזות ולהעריך את הסיכונים ואת אובדן הזמן שעלול להיגרם על ידי הפגיעות, או על ידי
נזקים לציוד, מהווה תכונה חשובה מאוד של המפעיל. תכונה זו ניתנת למדידה על ידי הכשרתו, מיומנותו, ניסיונו, ומידת זהירותו, כל זאת תוך התייחסות לנושא הבטיחות.
 
מתקני בטיחות המהווים חלק אינטגראלי מהמכשור באתר החפירה, אמורים לסייע בהבטחת הבטיחות בעבודות עפר ובחפירות, אולם נכשלים לעיתים קרובות ולא פועלים כמתוכנן בעת הצורך.
הסיבות לכישלונות עם מתקני הבטיחות רבות ומגוונות, לעיתים מפעילים עלולים לנתק את מערכות האזעקה השונות של המחפר או הדחפור בנסיעה לאחור, או שעלולים להתעלם מחובת הדיווח כאשר האזעקה יצאה מכלל פעולה. הפעלת האזעקה בנסיעה לאחור של מספר מכונות שונות מכמה כיוונים שונים בעת ובעונה אחת עלולה גם לבלבל את העובדים הפועלים בשטח, וגרוע מכך הם נעשים אדישים לרעשי האזעקה ומתעלמים לחלוטין מהסכנה המאיימת. מדובר במצב מסוכן הטומן בחובו סיכון רב לעובדים בסביבה.
מנהל עבודה באתר חייב לפקח היטב על העובדים שלא נותנים את הדעת לסכנות.
בנוסף לכך ישנם גם מגבלות גופניות של המפעילים אשר יש לתת עליהם את הדעת- מקרים שבהם העובד שמפעיל את הציוד, סובל מאובדן שמיעה או מפגיעה בגב או בעורף, מצבים המגבילים את תנועותיו ומונעים ממנו לראות באופן ברור את השטח שבו הוא פועל או נוסע לאחור.
 
בטיחות המפעיל מול בטיחות העובדים בסביבות העבודה:

בטיחות המפעיל היא דבר שונה מבטיחות העובד בסביבה, זאת משום שהסיכונים שכל אחד מהעובדים באזור חשוף להם שונים לחלוטין במהותם אם כי התוצאה זהה.
פגיעה בבטיחות של המפעיל כוללת שגיאות רבות : סטיית הציוד, איבוד שליטה על הדחפור, התנגשות, התהפכות, נפילה לתוך בור ועוד.
 
 
פגיעה בעובדים מסביב לציוד הכבד:

פגיעה בבטיחות העובדים שעוסקים מסביב לציוד הכבד יכולה להיות הרת גורל.
הסיכונים שבהם נתונים "עובדי הקרקע" השונים :

  • נפילת מטענים מגובה - נפילות, פגיעה על ידי הציוד הכבד או פגיעה מטלטול הציוד הכבד סביב תחום השינוע שלו.
כמובן שעובדים אלה פגיעים יותר משום היותם חשופים בשטח וכל תנועה שלהם בקרבת הציוד הכבד מהווה סיכון בפני עצמו. תשומת הלב לבטיחות חלה עליהם לא פחות מאשר על אלה המפעילים את הציוד הכבד. כדי לשמור על חייהם הם חייבים להיות ערניים במידה מספקת ולשים לב למיקומם ביחס לציוד הכבד המופעל בשטח, אחרת הם מסכנים את עצמם.
עבודה רשלנית יוצרת פוטנציאל של כמעט ״תאונה״ ואף למקרים של פגיעה ממשית עד כי פגיעה קטלנית. לעומת זאת, עבודה עם תשומת לב רבה מחייבת את המפעילים ואת העובדים האחרים מסביבם באותו מידה של אחריות אישית כדי למנוע תאונה.

לחצים של לוח זמנים:

חברות קבלניות רבות מכירות היטב את טכניקת הבנייה ויודעות את רזי החפירות, אך בשל אילוצים של חיסכון, או לוח זמנים דחוק, הן ״מתפשרות״ על נושא הבטיחות, ועל ידי כך יוצרות סיכונים מיותרים.
סטייה מנוהלי הבטיחות והוראות היצרן של הציוד הכבד מהוות מתכון כמעט ודאי ליצירת מצבים מסוכנים. כמובן שזה מביא לנזקים חמורים הן מבחינה כלכלית והן מבחינת מורל העובדים. כאמור מורל העובדים נפגע והמוטיבציה לעבוד יורדת בעקבות זאת.
ובאשר לעלות ולנזקים - ציוד שנפגם כתוצאה מתאונה עלול להיות מושבת מספר ימים או שבועות, כמו גם החלפת החלק הפגום יכולה לעלות בסכומים רבים. מדובר כמובן בנזק כלכלי חמור, אותו יש לקחת בחשבון כאשר חושבים לסטות מנושא הבטיחות.
  
השפעת תרופות על מפעיל ציוד הכבד:

השפעת תרופות על מפעיל ציוד כבד יכולות להיות שונות ומגוונות.
השפעות אלו יכולות לבוא לידי ביטוי בהגבלת תנועותיו של המפעיל בשל תשישות, מתח או עייפות יתר. בנוסף לכך, ישנה הרגשה רווחת של  "לי זה לא יקרה״ ועל כן לא נוקטים באמצעי הזהירות הדרושים. כמובן שכל אלו פוגעים בטיב הביצוע ומהווים סכנה בטיחותית לעובד עצמו ולסביבתו.
בעיה נוספת העולה באתרי בניה היא השימוש בממלא מקום למפעיל הקבוע. הרבה פעמים עולה צורך בשעות נוספות או לחלופין צורך בממלא מקום בעקבות היעדרות בלתי צפויה של המפעיל הקבוע. משום שתנאים אלו אינם ידועים מראש, לעיתים מביאים ממלא מקום- מפעיל שאינו מיומן דיו ומכיר רק את ההפעלה הבסיסית של הציוד הכבד ויודע באופן חלקי בלבד להפעיל אותו. כך נוצר מצב בו העובד לא קיבל הדרכה נאותה ולא נבחן במידה מספקת כדי לוודא את מיומנות. חשוב לציין כי כשחוקרים תאונות עם ציוד מכני כבד המתרחשות במקומות עבודה כאלו, מסתבר שרוב התאונות נגרמו על ידי אנשים בלתי מיומנים.
 
הכר את הסיכונים טרם תחילת עבודת החפירה

הבטיחות בעבודת החפירה כוללת את בטיחותם של הפועלים ושל העובדים בסביבת העבודה. חשוב לייחס חשיבות עליונה לפגיעות שנגרמות, לא רק כתוצאה ממפולות ומהתמוטטויות של עפר, או לפגיעות הנובעות מדחיסה עקב כך, אלא גם לכיווני סכנה נוספים.
בכל מקום מסביבנו אנו מבחינים בעבודות חפירה בתהליך, רובן עוסקות בחפירת יסודות ובהנמכת שטחים לביסוס מבנים, בהקמת יסודות למחלפי כבישים ולגשרים חדשים, בהחלפת צינורות מים וביוב, בהתקנות ובתיקונים של שירותים ציבוריים שונים, או בהריסות בפיצוצים ובפעילויות רבות שקורות כולן בתחום החפירה.
  
ישנה רשימה מגוונת של הסיכונים הקיימים בעבודות חפירה ובעבודות עפר: תנאי עבודה משתנים, תחזוקה ירודה של ציוד, תאריכי גמר עבודה מלחיצים, עובדים זמניים ולעיתים בלתי מיומנים, חשיפה לסיכונים אחרים ועוד.
על מנת למנוע סיכונים ולהסיר מפגעים בעבודות חפירה ועפר, נדרשת שיטת ניהול מקצועית וערנית, כדאי לתכנן את העבודה ולבצעה ברמת בטיחות יעילה, הכוללת שמירה על חיי המפעילים ואלה שמסביבם ושמירה על הציוד היקר המופעל במקום.
 
בכל קורס בטיחות בנושא, מלמדים את היסודות לבטיחות בעבודת חפירה ובעבודות עפר, כמו גם  את הקשר לסכנות הנובעות מאופי הקרקע ואת הסיכונים הרבים האחרים הקיימים בעבודה זו.
די לנו אם נעיין בסוגי התאונות שנגרמו בשנים האחרונות אצל העובדים שעסקו בעבודות חפירה. לדוגמא נפילות אשר תוצאתן באה לידי ביטוי בפגיעות בגב, נקע בקרסול וחתכים, כוויות, פגיעה מרכב נוסע, פגיעה מציוד נופל ועוד. מדובר בעצם בתאונות מסוגים שונים שאינן קשורות באופן ישיר בעצם עבודות העפר והחפירה.
ברוב המקרים הללו מיומנותם של העובדים או חוסר מיומנותם של העובדים, שיחקו תפקיד בעצם התרחשות התאונה וגם בהשפעתה על חומרת הפגיעה.
ההסתכלות על מפעיל חסר ניסיון, אשר מנסה לכוון את כף חפירה בקו ישר לאורך החפירה, הינה הזדמנות נהדרת לביקורת עבור כל מי שמפקח על אתר העבודה. אם העבד לא מסוגל לשים את כף החפירה אל מקומה ביעילות, סימן שהוא לא מיומן בעבודה זו.
 
 הערות בטיחות למפעיל ציוד כבד:

מפעיל ציוד צ.מ.ה. - עליך לנהוג לפי כל התקנות והחוקים הנוגעים לנושא הציוד הכבד. אם הנך בספק לגבי כל דבר בכל נושא שהוא, שאל את הממונה עליך או את המעסיק.
אל תנחש, אתה עלול לגרום נזקים ופגיעות חמורות.
אזהרה מצביעה על התרחשות של סכנה באם המפעיל יעבוד בניגוד לאזהרות, שכן תוצאה של התנהגות כזו היא שהמפעיל או אחרים יפגעו.
עבודה בניגוד לנהלי הבטיחות עלולה להסתיים בפציעה או בפגיעה של המפעיל או של אחרים וכן נזק לציוד.
 
מיומנות המפעיל:

על מנת להשתמש בכלי צ.מ.ה באופן יעיל ובטוח יש להכיר את המכונה היטב ולהיות מיומן בשימוש בה כמו כן יש לקבל הכשרה מתאימה ומסודרת לשימוש בכלי.
ההכשרה תהיה נפרדת לכל סוג של כלי עבודה, בטרם יתחיל לעבוד בו, באם לא תהיה הכשרה מספקת ומתאימה העבודה לא תתבצע כראוי ותהווה סכנה למפעיל ולאחרים.
זכור- המפעיל הטוב ביותר, הוא זה השומר על כל כללי הבטיחות.
 
 לסיכום נושא הבטיחות:

אחד הקריטריונים להבטחת שלומם של העובדים ושל המפעילים גם יחד, קשור ביכולת לסמוך על המפעיל. השימוש בכושר השיפוט ובמיומנות שלו הוא היתרון החשוב ביותר במיוחד במצבי סיכון קריטיים.
העובדים אשר מבצעים את עבודתם באזורים קרובים לציוד הכבד, נמצאים לרוב בתחום של סכנה רבה. לא די בכך שהם יסמכו על מפעיל הציוד הכבד שהוא ישמור עליהם ויפעל לפי הוראות הבטיחות, אלא הם צריכים להיות ערניים ביותר ולשים לב היטב לכל פעולה שלו.
 יש לזכור כי חריגות מנוהלים וסטייה מכללי בטיחות במקום עבודה כזה, עלולות להסתיים באסון ובנזק כלכלי חמור.
 
תחזוקה מונעת של כלי ה צ מ"ה :

השמירה על כלי הצ.מ.ה באה לידי ביטוי בראש וראשונה בתחזוקה שוטפת.
לעיתים קרובות הפעולות הפשוטות והמהירות ביותר, הן אלו המאפשרות לכלי הצמ״ה לתפקד היטב בשטח, זאת מבלי שנוצרות תקלות מורכבות שעלולות לשתק את כל העבודה באתר.
הכלל הראשון והחשוב הוא לא לדלג ולא לשכוח, לבצע את כל אותם טיפולים תקופתיים בהתאם להוראת היצרן.
הטיפולים הללו יכולים להתבצע בדרך כלל גם בשטח העבודה. כל שנדרש הוא לזכור את מועדי הטיפול ולבצעם במועדן, גם אם הדבר כרוך באי נוחות ובאובדן שעות עבודה.
חשוב להדגיש כי כל בעל כלי, כל מפעיל וכל קבלן מודעים לחשיבות הטיפולים התקופתיים.
בעת ביצוע הטיפולים, חשוב לעשותם על פי הוראות-היצרן, מכיוון שחוסר תשומת לב לטיפולים, או אי עשייה בזמן, או לחלופין עשייה לא נכונה, עלולים לגרום לנזקים כבדים לכלי הצמ״ה.
  
מספר נקודות לתשומת לב מבצע הטיפול:

מסנן שמן: המסנן מכיל בקרבו כמות נכבדה מאוד של שמן מנוע והחלפתו ללא הוספת שמן, עלולה לגרום נזק למנוע. פעולה זו מעט מסורבלת ולא נוחה, אולם חשובה שכן היא מונעת נזק כבד למנוע כתוצאה מהפעלתו ולו לשניות ספורות ללא שהשמן החדש שהגיע למייסבים ולשאר הרכיבים הנעים.
ניקוי תחתית המסנן: חשוב מאוד לנקות את בסיס המסנן, כך שלא יכנסו לכלוכים פנימה. כמו כן יש להסיר את אטם המסנן ולבדוק אם לא דבוק לבסיס. רק לאחר פעולה זו יש להחליף באטם חדש. כמו כן חשוב לדאוג להידוק המסנן החדש תוך הקפדה מרבית על  הניקיון: יש לשים לב לתקינות ההברגה, לזרנוקים, ולנקודות הכניסה והיציאה של השמן.
מסנן דלק : יש לשמור על רמת ניקיון מרבית. לפני ההרכבה יש למלא את המסנן בדלק וזאת בכדי שהכלי ימשיך לעבוד בצורה רציפה וחלקה, מבלי שיכנס אוויר למערכת הדלק. יש לשים דגש מיוחד לדלק נקי לפני שמוכנס למסנן, מכיוון שמשם עובר הדלק ישר למשאבת ההזרקה וכל לכלוך קטן עלול לגרום לסתימתם.
מערכת הקירור: תחזוקה שוטפת נכונה של מערכת הקירור תמנע תקלות מיותרות.
כלל ראשון : לא לערבב מספר נוזלי קירור בעת ובעונה אחת.
אם אפשר להתקין במערכת הקירור יחידת סינון נפרדת שיכולה לקלוט שבבים, שיירי חול, ושאריות של צבע שהתפורר- דבר זה יאריך את חיי המנוע.
מסנני אוויר:יש להקפיד על תקינות חיבורי המסנן. המסנן יהיה סגור הרמטית. הסגירה ההרמטית צריכה להיבדק לכל אורך הצנרת של זרנוקי האוויר, על מנת שיכנס למנוע אוויר נקי ומסונן. יש להחליף או לנקות את מסנני האוויר בהתאם למדיד המסמן את מצב סתימתו של הפילטר.
המלצה: אין לנקות את המסנן בלחץ אוויר, הדבר גורם נזק למסנן. אין לנקות את בגדי מבצע הטיפול בלחץ אוויר, דבר זה עלול להחדיר לכלוך או שבבים או זיהומים לגוף של מבצע הטיפול.
 
בדיקה שגרתית של לחץ אוויר בצמיגים :

בדיקה קבועה של לחץ אוויר בצמיגי הכלי הכבד תורמת להארכת חיי הצמיג ולשיפור תנועת הכלי בשטח העבודה כמו גם חשובה לבטיחות הנסיעה.
יש לבדוק לחץ אוויר בצמיגים כל יום ובפרט בכלים הנתונים לעומס עבודה רב. כמו כן חשוב להסיר אבנים מהצמיג ולוודא שיהיה מכסה על ראש השסתום שדרכו מחדירים אוויר לצמיג- המכסה מונע פגיעה של אבנים, עפר ובוץ בראש השסתום.
יש לזכור שהצמיג מהווה אחד המרכיבים החשובים והבטיחותיים ביותר של הכלי.
אין להמשיך ולעבוד בצמיג אם יש בו נקר גם אם נשאר בצמיג אוויר.
לצמיג עם נקר עלול בזמן הנסיעה לחדור אבק או חול וכשאלו באים במגע עם רבידי הצמיג הפנימיים, הם גורמים להשחתתו מבפנים.
לעולם אין למלא אוויר בצמיג עם הפנים או הגוף מול הצמיג, אלא יש למלא אוויר בעזרת צינור מאריך, או רק כאשר היד מול הצמיג בעת המילוי.
 
גירוז הכלי:

הקפדה על גירוז הכלי בהתאם להוראת והנחיות היצרן, תחסוך הרבה נזקים. הגירוז חייב להתבצע בצורה יסודית ונקייה, מבלי לדלג או לשכוח נקודות גירוז כל שהן. אם הגירוז נעשה בצורה ידנית, יש לשים לב שאמורה להיות נקודת גירוז בכל פין ומייסב, וכן בכל שאר נקודות החיבור שבהן יש תנועה סיבובית או תנועה קווית.
אם בכלי יש מערכת גירוז מרכזית, יש להקפיד ולמלא בצורה מסודרת את מיכל הגירוז, וכן יש לסרוק את קווי הגירוז ולוודא שהם לא נותקו במהלך העבודה בשטח.
חובה להקפיד על ניקיון פיית החדרת הגריז כך שלא יכנס לכלוך לרכיבי מערכת הנעה.
אין לגרז יתר על המידה, במידה ומניחים במקום גירוז שבו הצטבר גריז רב מדי, אזי מיד יש לבדוק חשש לפגיעה באטם או בסגר.
 
בטיחות בנסיעה:

על מנת לשנות את כיוון הנסיעה יש לבצע מספר פעולות:
א. עצור את המכונה והחזק את דוושת הבלם.
ב. הנח למהירות המנוע לרדת לסרק.
ג. בחר בכיוון הנסיעה חדש.
ד. שחרר את דוושת הבלם ולחץ על דוושת התאוצה.
 
אל תעבור מהילוך גבוהה להילוך נמוך (למשל מהילוך רביעי לראשון) בתנועה אחת פתאומית בעת שהמכונה נעה, שכן מהירות המכונה תרד בצורה חדה ואתה והאחרים עלולים להיהרג או להיפצע קשות. בעת שאתה בורר הילוך נמוך הנח למהירות המנוע לרדת בטרם החלפת הילוך.
 
מנוף בלם חנייה :

השתמש במנוף כדי להפעיל את בלם החנייה בטרם תעזוב את המכונה.
אזהרה: אין להשתמש בבלם החנייה כדי להאט את מהירות הנסיעה של המכונה, אלא רק במקרי חירום, שכן הדבר יפגע ביעילותו של הבלם בטווח הארוך. אם נעשה שימוש בבלם החנייה במקרה חירום, החלף את רפידות הבלמים בחדשות.
אל תנהג את המכונה בכביש כשאורות העבודה הקדמיים מופעלים- אתה עלול לסנוור נהגים אחרים ולגרום לתאונה.
 
 בדיקת הציוד:

  1. בדוק שמן, דלק ומים.
  2. בדוק האם ידיות הכלים, המורכבים או הנגררים, נמצאים במצבי יציבות על הקרקע, או במצב ריחוף.
  3. בדוק אוויר בצמיגים ובדוק שלמות הצמיגים.
  4. בדוק האם מנוף ההילוכים אינו משולב.
 
בדיקת הסביבה:

  1. בדוק האם אין חפץ חשוד בלתי מוכר על הכלי ובסביבתו.
  2. בדוק האם אין משהו ו/או מישהו מתחת לטרקטור, או מתחת לכלים.
  3. בדוק האם לא פרסו חלק מאחת המערכות לשם תיקון.
 
התנעה:

  1. אל תניע טרקטור בזמן שעומד משהו ו/או מישהו מלפניו או מאחוריו.
  2. אם אתה משתמש במנואלה, החזק את כל אצבעות היד מעל לידית מחשש של רתע גל, התנע ברבעי סיבובים.
  3. הפסק ללחוץ על כפתור המתנע החשמלי, ברגע שהמנוע מתחיל לעבוד.
  4. אם הפעלת מתנע חשמלי יותר מ- 30 שניות בבת אחת, המתן ותן לו להתקרר .
  5. אל תשאיר טרקטור מותנע  ללא השגחה.
  6. התנעת צ.מ.ה. בגרירה - הינה פעולה מסוכנת.